
אחת הפרשנויות האהובות עלי של אושו בקלפי הטארוט היא קלף המורד,
אושו לקח את קלף הקיסר הקלאסי,
ונתן לו פרשנות משחררת, פנימית במקום חיצונית.
בעוד שהקיסר הקלאסי מייצג את המבנה ההירככי,
עליונות מעמדית, כמו גם רשמית, וסמכותית
(גם מספר הקלף, 4, מייצג יציבות ומבנים)
אושו בפרשנות שלו, מציג לנו קיסר אחר, פנימי.
בניגוד לקיסר הקלאסי,
הוא לא זקוק לסמלי המעמד (השרביט, הכתר)
כל מה שהוא זקוק לו זו האש הפנימית שלו,
השרביט הוחלף בלפיד בוער,
הכתר לרעמה בצבעי הקשת,
והנשר שהיה לכוד במגן, השתחרר לחופשי.
אושו מלמד אותנו שקיסרות אמיתית היא פנימית,
הסמכות שלנו מתחילה בתוכנו,
כשהאש שלנו חיה ונושמת בשלל הצבעים,
אין שום שלשלאות שיכולות להחזיק אותנו כבולים.
אושו מרמז גם, שהקיסרים של פעם,
למרות כוחם ומעמדם, היו גם הם כבולים,
כבולים למסורת מסוימת, להתנהגות שצופתה מהם,
המורד לעומתם, אינו זקוק לאישורים,
כוחו נובע מבפנים,
עוצמתו זורחת לעין כל,
הוא מוביל, לא בגלל שהוא בתפקיד,
אלא דווקא בגלל שהוא מרשה לעצמו להשתחרר מכל התפקידים.
כשקלף הקיסר / המורד מופיע בקריאה נשאל:
מהו מקור הסמכות של האדם שלפנינו ? (בין אם הוא גבר או אישה)
האם הוא מונע מסמכות פנימית או חיצונית ?
האם הוא חש שהסמכות שלו והמנהיגות שלו הם אותנטיים ?
או שלפעמים היה שמח לפעול מתוך רצונו החופשי וללא “סממני המלכות” ?