בין הסבלנות (7 מטבעות) לבין הבשלות (9 מטבעות),
מה שעושים מוצג באופן יפהפה בשני סוגי החפיסות,
בקלאסית ובקלף שאושו כינה אותו “רגילות”.
בין הסבלנות להבשלה מה שאנו נדרשים לעשות,
הוא להמשיך בפעולה,
יומיומית, פשוטה, כזו שאולי אין בה יוקרה או גדלות,
אבל היא שומרת אותנו בתדר של עשייה,
והיא זו שיוצרת בתוכנו ומחוצה לנו את התנאים הנדרשים להבשלה.
8 הוא מצד אחד מספר של יציבות ושל איזון דק (שילוב של 4 ו-2),
אבל מצד שני, אם נהפוך אותו על צידו, הוא יראה כמו סמל האינסוף.
ולכן יש לו פוטנציאל עמוק של יצירת מציאות מתוך התמדה ואימון.
8 הוא השלב שבו ננגן יום יום סולמות של דו רה מי, לפני שנוכל לנגן יצירה שלמה,
הוא שעות של תרגול אותיות, הברות, וכללים לפני שנוכל לדבר בשפה חדשה.
הוא אינסוף תרגולים של פלייה ורלווה עד שנוכל לרקוד שיר שלם.
לאנשים רבים (וגם לי :)) השלב של 8 הוא שלב לא פשוט לשהייה בו,
הוא דורש אמונה בפרטים הקטנים,
הוא דורש סוג של הסתפקות במועט, ביומיומי, בפשוט והרגיל.
אבל הוא שלב הכרחי בדרך לכל הישג, במיוחד הישגים גשמיים.
רובין שארמה אמר פעם “לקח לי 8 שנים להפוך להצלחה בין לילה”
ואולי בלי לדעת, ייצג בדבריו בדיוק את השלב הזה,
שבו אנחנו בונים לבנה אחרי לבנה, את התשתית לרגע הפריחה.
ללמוד להנות מהשלב של 8 זו אומנות,
אבל כמו שעץ אינו צומח בן לילה,
כך גם התהליכים שלנו.