מעברים הם תהליכים שכולנו נחווה במהלך החיים, חלק מהמעברים בחיים שלנו ירגישו טבעיים יותר, כמו לדוגמא מעבר מבית ההורים לבית משלנו,

וחלק מהמעברים יחוו כמשבריים וקשים, ויאלצו אותנו לגייס כוחות נפש על מנת לחצות אותם ולהגיע ליציבות מחודשת. 

בחרתי כאן לדבר על סוגי המעברים ומה מבדיל ביניהם דרך שימוש במעברים שבין קלפי הטארוט שמשוייכים למס’ 4 ולמס’ 5, והמעברים בין קלפי הטארוט שמשויכים למס’ 8 ולמס’ 9. 

גם אם אתם לא חובבי טארוט, או לא מכירים את הקלפים, המאמר יעזור לכם להבין למה מעברים מסוימים מרגישים קלים יותר ומה לעשות עם אלה שלא. 

בתוך התחלה חשוב להבין שקלפי 4 ו-8 במהותם מייצגים מצבים של יציבות, 4 יכול לייצג ממש את הבית שלנו, ויציבות חומרית, ו-8 יכול לייצג יציבות בקריירה, או בתפיסות העולם שלנו. 

קלפי 5 ו-9 מייצגים פריצה או שבירה מסוג כזה או אחר של אותה המסגרת שנוצרה בקלפי 4 ו-8 זהו המעבר שאנחנו עוסקים בו כאן, שיכול להיחוות כמעבר טבעי או כמשבר. 

נתחיל לפני הכל בסדרה הראשית, כי היא מהווה את היסוד שעליו בנויים שאר הקלפים. 

המעבר מקלף 4 – הקיסר (או “המורד” אצל אושו) לקלף 5 – הכהן הגדול (או “אין גשמיות” אצל אושו) 

בסדרה הראשית המקורית קלף מס’ 4 הוא הקיסר, חזק, יציב שליט על עצמו ועל רגשותיו, ומסמל בהוויתו את המשמעות של מס’ 4. 

המעבר לקלף 5 – הכהן הגדול, לכאורה מעבר לא מאד משמעותי, מדמות סמכות אחת לאחרת, אבל בראיה היסטורית של זמן יצירת הקלפים (או לפחות זמן יצירת הקלפים שאנו מכירים היום),

הכהן הוא השלב שבו הילד יוצא מבית ההורים (4) ומרשות החינוך של הוריו, אל מערכת גדולה יותר, ממסדית יותר, שיש בה דרישות ודרכים אחרות. 

מעבר כזה בהחלט יכול להיות משברי ולהביא איתו קשיים וכאבים. 

אושו, משוחרר מכבלי ימי הביניים והמסורות, שינה את הקלפים האלה,

הקיסר הפך למורד (עוד על כך במאמר שכאן – קלף המורד / הקיסר ) , עדיין יציב, אבל היציבות שלו עברה פנימה,

לתוך מרכז פנימי שלם עם עצמו, וחופשי מכבלי המסורת ומה שמצפים ממנו. 

אחריו קלף 5, במקום להיות כהן גדול הוא “אין גשמיות” אושו מתאר כאן שלב שבו אין לנו מושג לאן אנחנו הולכים, 

אין הבטחות להצלחה, אין ידע שיגרום לנו להיות בטוחים בדרך, ובכל זאת, אנחנו נדרשים למסע כדי להגיע לכוחות שמחכים לנו בשלבים הבאים.

(אחרת נישאר תקועים בבית ההורים כל החיים). 

בעוד שבעבר המעבר הזה היה משברי, אבל מובנה באופן מסוים, הילד הלך ללימודים או הפך לשוליה או עבד במסגרת כלשהי, ונשמרה איזושהי מסגרת ממשיכה,

אושו מזהה כאן את אחד המשברים של העידן המודרני, שבעצם נותן לנו אינסוף אפשריות, אבל גם חוסר וודאות לגבי הדרך, ולפעמים גם קושי בקבלת תמיכה. 

ויחד עם זה, המעבר בין 4 ל-5 יכול להיות משברי אבל הוא מיטיב, הוא מעבר של גדילה, של צמיחה מעבר למסגרת שבאנו ממנה,

הוא מאפשר לנו לגלות את עצמנו ואת הכוחות והכשרונות שלנו, ולהתקדם הלאה אל השלבים הבאים. 

(אהבה, קריירה, הגשמה אישית ועוד). 

המעבר מקלף 8 – צדק, לקלף 9 – הנזיר 

קלף הצדק, מתאפיין בשלל אלמנטים שמרמזים על איזון, ובראשם, המאזניים שבמרכזו, והחרב החותכת והברורה שביניהן או לצידן. 

כמו עוד קלפי 8, הצדק מסמל רגע של איזון, שלב שבו הכל נראה כאילו הוא נכון ומדויק, קראולי אפילו קרא לו adjustment קלף של הסתגלות מלאה. 

המעבר לקלף 9 קלף הנזיר, הוא משברי יותר, וכואב יותר ומצריך יותר זמן החלמה, בינינו לבין עצמנו. 

וזה למה ? 

כי בעוד במעבר מ-4 ל-5 עברנו מבית ההורים, וממקום בטוח אל מקומות אחרים, המסגרת ששברנו היא מסגרת שיצרו אחרים עבורנו,

זה לא קל, אבל זה מרגיש כמו תהליך צמיחה טבעי, לצאת מבית ההורים ומהיציבות אל עצמאות, גם אם בדרך יש פחדים ומשברים. 

המעבר מ-8 ל-9 משברי יותר כי ב-8 אנחנו שוברים מסגרת שאנחנו יצרנו ובנינו בכוחות עצמנו (ב-6 בנינו בדרך כלל מערכות יחסים, וב-7 התקדמות מקצועית),

הרגשנו שפיצחנו את הנוסחה ושהכל עובד, ומאוזן, ואז משהו קרה, והיינו צריכים לשבור את המסגרת הזו כדי להתקדם לעוד שלב. 

כאן אנחנו מתמודדים עם עצמנו, עם תחושת הכשלון שלנו, או אובדן הדרך שלנו, אין לנו הורים ומורים ודמויות סמכות להאשים, זה שלנו. 

בנוסף, קלף הצדק בהוויה שלו, יכול לדבר עם על מצב שבו אנחנו מאד “נעולים” על מערכת אמונות ותפיסות מסוימת, ומאמינים בה ובצדקתה באופן מוחלט,

ואז קורה משהו שמערער את מערכת האמונות הזו ואנחנו נדרשים להגדיר את תפיסת העולם שלנו מחדש. 

ולכן קלף 9 של הסדרה הראשית הוא הנזיר (או כמו שאושו קרא לו “לבדות”), אנחנו לוקחים זמן, להבין, להטמיע, לעבד ולהחלים, כדי שנוכל להמשיך הלאה. 

(וגם להכין את עצמנו לתהפוכותיו של קלף 10, גלגל הגורל). 

חשוב לציין כאן, כי בעוד שקלפי המספרים נגמרים ב-קלף 10, ובעצם חוזרים למעגל חדש מקלף 1, לארקנה הגדולה יש עוד 11 קלפים, שמייצגים לא רק את התהליכים היומיומיים,

אלא גם את האפשרויות שלנו להתפתחות רוחנית וצמיחה רגשית עמוקה. ושם נגלה דפוסים דומים במעבר בין 14 ל-15 ול-16, ובמעבר בין 18 ל-19 ו-20. 

בקלפי המספרים נמצא תהליכים דומים במעברים בין הקלפים, בדרך מעט שונה :

המעברים בין קלפי 4 לקלפי 5, ייצגו בדרך כלל אכזבה ממשהו שקרה, נוצר איזון מסוים בתחום הלב או בתחום הקריירה, ואז משהו השתנה,

או שהבנו שמה שהיה לא היה באמת כזה יציב, או שגילינו משהו חדש, והמבנה היציב נשבר ומאלץ אותנו להתקדם הלאה. 

גם כאן, מעברי 4 ו-5 הם לא פשוטים אבל בדרך כלל מיטיבים כי הם השלבים שאנחנו עושים בתחילת הדרך. 

המעברים בין קלפי 8 לקלפי 9, גם כאן יהיו מעט יותר משבריים, אבל חיוניים אפילו יותר,

רוב קלפי ה-8 מייצגים איזשהו לופ מחשבתי או רגשי שאנחנו נמצאים בו, לכאורה הכל מאוזן ויפה אבל יש איזו שגרה, או איזשהו דפוס שכבר לא עובדים, 

ואנחנו ממשיכים לפעול לפיהם רק כי הם פעלו קודם בצורה טובה, זה מביא אותנו בדרך כלל לתשישות ולפעמים אפילו לתחושות של יאוש ודכאון. 

במצב הזה קלפי 9 יהיו שוברי קפאון, המעבר לא יהיה קל, נצטרך להשיל את מה שהאמנו בו, אולי לוותר על דפוס או רגש ששירת אותנו לאורך זמן, אבל התמורה היא גדולה והיא תמורה של שחרור גדול. 

כדי להבין יותר טוב את ההבדל בין המעברים אפשר לחשוב על המשבר של אובדן אהבה ראשונה, זה יהיה מאד כואב, זה ירגיש בתור התחלה כמו סוף העולם, אבל בסופו של דבר איפשהו בתוכנו אנחנו יודעים שיש עוד חיים לפנינו ונמצא אהבה אחרת.

לעומת מצב שבו אנחנו כבר נשואים עם ילדים וזה לא עובד, כאן המשבר יהיה גדול יותר, שוב גם בגלל שזו מסגרת שאנחנו יצרנו, וגם בגלל שזה פירוק גדול יותר, משמעותי יותר, לפעמים ממש כמו פירוק של חלום. 

דוגמא נוספת היא אם פיטרו אותנו מעבודה בגיל 24 אנחנו נתאכזב ונרגיש ערעור וכאב, אבל בדרך כלל נוכל לקחת את זה למקומות של למידה וצמיחה ולהצליח יותר בפעם הבאה.

זאת לעומת משבר בקריירה, או תחושה שמה שאנחנו עושים כבר משעמם אותנו או לא מתאים לנו בגיל 50, יהיה לנו הרבה יותר קשה לשנות כיוון, להתחיל מחדש, לצאת מהשגרה המוכרת. 

המעברים בין 8 ל-9 הם הרבה פעמים כל כך מאתגרים שאנשים בוחרים לא לעשות אותם, נשארים בקשר לא מיטיב, לא עוזבים עבודה, והכל כדי לשמור את אותו איזון שכבר לא מאוזן, אבל מרגיש יציב. 

כאן המקום לציין הבדל אחד שאפשר לראות בסדרת המטבעות, שבה דווקא אם נפעל נכון, אותו סוג של התמדה והישארות יכול להביא אותנו דווקא להצלחה, 

קלף 8 מטבעות יכול לדבר על מה שאושו קרא לו “רגילות”, על עשייה יומיומית, לעתים משעממת, אבל יוצרת,

שמאפשרת לנו ליצור בסיס של ידע ומיומנות, שממנו נוכל אחר כך לצמוח. 

במצב כזה 9 מטבעות יהיה קלף של רווח, או של בשלות, קלף של קצירת הפירות על העבודה שהשקענו. 

חשוב לציין את זה כי בהרבה תורות שמתייחסות לנפש האדם נותנים הרבה מקום לעשיה פיזית כדי לצאת ממצבי משבר. 

אם אנחנו שקועים בלופ מחשבתי או רגשי, עוד מאותו הדבר לא יקדם אותנו הלאה.

אבל אם נשקיע אנרגיה בטיפוח הגינה, או באימון בספורט מסוים, נגיע לתוצאות מיטיבות, ובדרך כלל גם נשפיע לטובה על היכולת שלנו להגיע לפתרון מיטיב בתחומים האחרים. 

מה שחשוב לזכור בנוגע למעברים הוא שהם חלק בלתי נפרד מהחיים, וחשוב מזה, הם חלק משמעותי וחשוב שבלעדיו אנחנו נישאר תקועים ואפילו מדוכאים, 

בסדרה הראשית המעברים נראים קצת מופשטים ותיאורטיים, אבל בסדרות המשניות שמחברות אותנו באופן יותר ישיר לכל תחומי החיים, אפשר לראות מאד בקלות שהישארות בתוך מצב של 8, נועלת אותנו בלופים מחשבתיים ורגשיים שאין דרך לצאת מהם אלא על ידי שבירה של הלופ או הדפוס שמזין אותו, והתמורה ליציאה מהלופ הזה והעמידה במשבר שהוא מביא איתו היא תחושת סיפוק והצלחה,  וגם הרבה פעמים מנוחה, בסופו של דבר, שמיוצגת על ידי קלפי 10. 

בסדרה הראשית, המעבר דרך השלבים הללו, לא רק מאפשר לנו סיפוק והצלחה בתחום מסוים, הוא מאפשר לנו לפתח כוחות נפש ויכולות רגשיות ואישיות, שימשיכו איתנו הלאה, לתוך אפשרויות צמיחה והתפתחות אישית עמוקה ונשמתית. 

חדר הטיפולים הוא במקרים רבים עולם בזעיר אנפין, כל בעיה או קושי שיש למטופל, יצופו גם בשעת הטיפול.

חשוב מאוד להשתמש בכל מה שקורה בחדר הטיפולים (כאן) ובזמן הטיפול (עכשיו) כחומר טיפולי. 

מטופלים משליכים על הטיפול את התפיסות, הגישות והמשמעויות של התת מודע שלהם. 

לדוגמא , אם מטופל הוא חרד או בעל ערך עצמי נמוך, הוא יבטא את זה גם ביחס אלינו . 

משפטים כמו :

“בטח כבר נמאס לך ממני / לשמוע אותי”

“אתה בטח כבר כועס עליי ש…. “

“הנה אני כבר בוכה ועוד לא התחלנו “
(חשש לבכות או לבטא רגש באופן מלא הוא מאד נפוץ) . 

אנחנו יצורים חברתיים ורוב המצוקות שלנו נובעות מקושי כזה או אחר במהות הזאת שלנו.

ומכיון שזו בעיה אנושית היא תופיע גם מול המטפל.

כל מאפיין של המטופל בנושא הזה, יעלה גם ביחסים עם המטפל.

גם משפטים שנוגעים למציאת המקום :

“אני תמיד מתבלבלת”

“לא ציפיתי למצוא כל כך בקלות” 

כולם הרי מגיעים באותה דרך פחות או יותר ולאותו בחדר, כולם רואים את אותו הנוף ,

התגובה שלהם לדרך היא הרמז שלנו למה שמשתקף מעיני המטופל, לעולמו הפנימי, ומכאן לתת מודע.

ולכן חשוב “לדוג” את המשפטים האלה ולעבוד איתם:

שאלות WH יעזרו לנו להגיע לנקודת היצירה של האמירות האלה , ולאמונות, הרגשות או החוויות שבשורש שלהן: 

מי אמר לך את זה ? 

למה אתה מרגיש ככה? 

מול מי עוד אתה מרגיש ככה ? 

איפה שמעת את המשפט הזה לראשונה ? 

מתי עוד קורה לך שאתה מרגיש ככה ?

 מי לימד אותך להגיב ככה במקרה כזה ? 

כשאנחנו חוקרים את האמירות האלה מה”כאן ועכשיו” אנחנו בעצם מקבלים הצצה אל הדפוסים של המטופלים שלנו,

ואז אנחנו  יכולים להבין איך הדפוסים האלה נוצרו, מתי, ובתגובה לאילו אנשים או אירועים. 

כשאנחנו מבינים את זה, וגם המטופל כמובן מבין את זה, אפשר להתחיל ליצור את הריפוי מהחווית השורש שיצרה את הדפוס,

ובחזרה אל הכאן והעכשיו, וליצור שינוי בחיי המטופל. 

בין הסבלנות (7 מטבעות) לבין הבשלות (9 מטבעות), 

מה שעושים מוצג באופן יפהפה בשני סוגי החפיסות,

בקלאסית ובקלף שאושו כינה אותו “רגילות”. 

בין הסבלנות להבשלה מה שאנו נדרשים לעשות,

הוא להמשיך בפעולה,

יומיומית, פשוטה, כזו שאולי אין בה יוקרה או גדלות,

אבל היא שומרת אותנו בתדר של עשייה,

והיא זו שיוצרת בתוכנו ומחוצה לנו את התנאים הנדרשים להבשלה. 

8 הוא מצד אחד מספר של יציבות ושל איזון דק (שילוב של 4 ו-2),

אבל מצד שני, אם נהפוך אותו על צידו, הוא יראה כמו סמל האינסוף. 

ולכן יש לו פוטנציאל עמוק של יצירת מציאות מתוך התמדה ואימון. 

8 הוא השלב שבו ננגן יום יום סולמות של דו רה מי, לפני שנוכל לנגן יצירה שלמה,

הוא שעות של תרגול אותיות, הברות, וכללים לפני שנוכל לדבר בשפה חדשה. 

הוא אינסוף תרגולים של פלייה ורלווה עד שנוכל לרקוד שיר שלם. 

לאנשים רבים (וגם לי :)) השלב של 8 הוא שלב לא פשוט לשהייה בו,

הוא דורש אמונה בפרטים הקטנים,

הוא דורש סוג של הסתפקות במועט, ביומיומי, בפשוט והרגיל. 

אבל הוא שלב הכרחי בדרך לכל הישג, במיוחד הישגים גשמיים. 

רובין שארמה אמר פעם “לקח לי 8 שנים להפוך להצלחה בין לילה”

ואולי בלי לדעת, ייצג בדבריו בדיוק את השלב הזה, 

שבו אנחנו בונים לבנה אחרי לבנה, את התשתית לרגע הפריחה. 

ללמוד להנות מהשלב של 8 זו אומנות,

אבל כמו שעץ אינו צומח בן לילה,

כך גם התהליכים שלנו. 

שניים מהקלפים האהובים עלי בסדרה של אושו,

אם כי למען הגילוי הנאות, הם הקלפים שהכי קשה לפעמים לקבל את המסר שלהם,

במיוחד אם אתם אנשים ממהרים כמוני.

מעבר לעושר צבעי הקשת שהופך את הקלף הזה לאחד היפים שבחבילה,

קלף הסבלנות כשמו כן הוא, מלמד אותנו שלזמן ולמרחב יש משמעות. 

כמו שהריון נמשך 9 חודשים, 

וכמו שעוגה צריכה להיות בתנור פרק זמן מסוים,

שאיננו יכולים להאיץ או להאט, אחרת היא תישרף או לא תאפה,

ככה יש תהליכים בחיים שלא ניתן לזרז. 

בשלות, הוא הקלף המשלים שלו, אם תרצו החלק האופטימי שבסיפור,

בשלות אומר לנו, שכשניתן פרק הזמן הנכון,

וכל מה שהיה צריך להתבשל התבשל והכל נאפה במידה הנכונה,

התוצאה תיפול לידינו כמעט ללא מאמץ

הפרי בקלף הזה, לא נקטף, הוא נושר, וניתן לדמיין כמעט את היד המושטת לאסוף אותו. 

גם בקלפי המטבעות הקלאסיים ניתן לראות את הפער בין התבוננות ממוקדת במה שיש,

ללא נקיטת פעולה או האצה, לבין השלב שבו אנו יכולים להנות מהתוצאות. 

מתנת הסבלנות היא הבשלות,

הידיעה שברגע הנכון הכל יפול על מקומו באופן מדויק. 

שני הקלפים הללו מלמדים אותנו בדרכם שלהם,

שיש דברים שלא ניתן לזרז, ולהאיץ,

ולהקשבה לתזמון האלוהי המדויק יש פירות נפלאים. 

(על מה קורה בין לבין, בקלף 8 מטבעות , בפוסט אחר) 

המפגש שלנו יתחיל בשיחה, במהלך השיחה, אתם/ן תספרו לי מה הסיבה שהגעתם אליי בגללה, מה מפריע לכם כרגע בחיים, מה מרגיש תקוע, איזה שינוי אתם רוצים, וכל סיבה שהביאה אתכם לרצות לעשות שינוי.

מתוך אותה שיחה נתחיל להעמיק מתוך חיפוש של השורש שממנו נובע הקושי שעליו אנחנו מדברים, כאשר שורש יכול להיות, חוויה מהעבר שנטמעה בנו רגשית, אמונה מסוימת שמגבילה אותנו בתחום מסוים, טראומה שחווינו, ודברים נוספים.

בחלק הזה של השיחה, אני כבר מתחברת לאנרגיית הבריאה ומבקשת את השאלות המדויקות שיובילו אותנו אל השורש.
להגיע לשורש הוא אחד הדברים החשובים בעבודה הזו, מכיוון שאם אנחנו מטפלים רק בפני השטח של הבעיה, הרבה פעמים היא תחזור או תופיע בחיים שלנו בצורה אחרת.

כאשר מטפלים בשורש, הריפוי הוא עמוק יותר ובמקרים רבים, הוא גם יוצר ריפוי בנושאים נוספים וקשיים נוספים בחיים גם אם הם לא היו מוקד המפגש.

לאחר שלב השיחה כאשר הבנו יחד את השורש, וזיהינו מה יוצר את הקושי, נעבור יחד לשלב של הריפוי / שינוי.

בשלב הזה אני אבקש את רשותכם לפנות לאנרגיית הבריאה ולבקש ממנה ליצור את הריפוי או השינוי שביקשתם בתת המודע ו/או בתאים.

השינוי יכול להיות שינוי של אמונה שהגבילה, הוא יכול להיות ריפוי לחוויה מטלטלת מן העבר, הוא יכול להיות למידה של רגש חדש שעד כה לא היה נוכח בחייכן, והוא יכול להיות שילוב של סוגים שונים של ריפוי ושינוי.

הדבר המרכזי הוא שכאשר השינוי נעשה באמצעות הכח האינסופי של אנרגיית הבריאה הוא שינוי הרבה יותר עוצמתי ומהיר מאשר כל שינוי שהשכל שלנו יכול ליצור.

לפעמים המפגש יהיה באמת מחולק כך באופן שההתחלה תהיה שיחה והחלק השני יהיה אנרגטי ברובו, ולפעמים המפגש יהיה קצת כמו דואט בין השניים שבו כל ריפוי או שינוי מובילים אותנו יותר אל השורש ומאפשרים לנו להעמיק את הריפוי.

בריפוי בעזרת הבריאה התהליך הוא תמיד ייחודי ומדויק לאדם במקום וברגע הזה, והוא נוצר בכל פעם מחדש מתוך האהבה והאינטליגנציה האינסופית של הבריאה.

ולפרטים הטכניים:

הטיפול יכול להיות טיפול פרונטלי, אצלי בקליניקה ברמת גן (באיזור השלישות).

ולמי שרחוק קיימת גם אפשרות לטיפול טלפוני.

משך הטיפול הוא כשעה ורבע.

עלויות:

טיפול בודד – 450 ש”ח

סדרה של 6 טיפולים – 2,400 ש”ח

סדרה של 12 טיפולים – 4,200 ש”ח

הטיפול הראשון הוא תמיד ללא התחייבות, אבל אפשר לשלב אותו בסדרה אם מחליטים להמשיך.

את התשלום על הסדרות אפשר לחלק לתשלומים באשראי אם רוצים.

לכל שאלה נוספת, הבהרה, או התייעצות,

מוזמנים ליצור איתי קשר, ב-0545-981975 ווטסאפ או טלפוני

או דרך צור קשר כאן באתר, ואני אשמח לעזור.

קיימת מעין חלוקת תפקידים, הבורא אחראי על ענייני הרוח, על ההתפתחות שלנו, על המודעות שלנו, ועל תהליכים שאנחנו תופסים אותם כעמוקים ומשמעותיים,

ואילו לחומר אין לבריאה קשר.

לכאורה החומר הוא שטחי, התעסקות יומיומית שאין בה עומק, ושלבריאה אין חלק בה.

אבל אם נסתכל לעומק על המציאות שאנחנו חיים בה, נראה שהתבוננות כזו מוכיחה שההיפך הוא הנכון.

נתחיל בפשוט ביותר, המחצבים שקיימים לרשותנו בבריאה,

החל מאבנים פשוטות שאפשר לבנות מהן בית,

ממתכות כמו ברזל ונחושת שמאפשרות לנו ליצור יציקות ושלדים,

ועד לזהב (וכסף), שממשיכים לשמש את האנושות כמדד לערך של דברים.

האם מישהו מאיתנו יודע לייצר את המשאבים האלה ?

אנחנו יודעים לחצוב מינרלים ומתכות מהקרקע ולהשתמש בהם, גם לערבב אותם בצורות שיחזקו אותן או יעשו אותן מתאימות יותר לצורך שלנו.

אנחנו יודעים לקחת חול, ולחמם אותו עד שהוא הופך לזכוכית יפה שאפשר לעצב ולעשות ממנה כוסות וצלחות,

אבל האם אנחנו יודעים לייצר חול ?

אני חושבת שכולנו נסכים שאף אחד מאיתנו לא יודע לייצר את המשאבים האלה, הם כולם מתנה שקיבלנו מהבריאה,

וחשוב יותר, הם מתנה של חומר.

החומר מגיע מהבריאה בדיוק כמו התודעה שלנו, הנשמה שלנו וכל הדברים שאנחנו מניחים שהם “גבוהים” יותר מאשר הדברים החומריים.

אמנם אנחנו נשמה בגוף, אבל בלי שלד הגוף שלנו לא היה יכול להתקיים.

בעיני הבריאה הכל שווה,

אנחנו בתהליכים שעברנו כאנושות, בשלב מסוים יצרנו את ההפרדה הזו, שמונעת מאיתנו לראות בחומר חלק בלתי נפרד מהחוויה של חיבור לבריאה,

ויוצרת אצלנו הרבה פעמים חוסר איזון בין העוצמה הרוחנית שלנו, ובין הרווחה הכלכלית שלנו, ואין סיבה שזה יהיה ככה.

אפשר להמשיך ולהגיד לעצמנו שכסף הוא רק אנרגיה, ובמובן מסוים זה נכון,

אבל כסף הוא גם חומר, וגם כחומר, הוא מהבריאה, לא נחות, לא מנותק, לא פחות חשוב,

שווה בין כל המתנות שקיבלנו ליצירה שלנו במישור הזה.

הצ’אקרות הן מרכזים אנרגטיים בגוף שלנו, וכאשר המרכזים הללו מאוזנים, גם אנחנו נהיה מאוזנים.

במסורת ההודית יש עשרות צ’אקרות, אולם מקובל להתייחס ל-7 צ’אקרות מרכזיות שעוברות לאורך הגוף שלנו.

במסורות השונות הרבה פעמים הצ’אקרות מתוארות כמו פרחים כאשר בצ’אקרה התחתונה, צ’אקרת הבסיס,
עלי הכותרת נפתחים כלפי מטה, בצ’אקרה העליונה, צ’אקרת הכתר, עלי הכותרת נפתחים כלפים מעלה,
ובשאר הצ’אקרות עלי הכותרת נפתחים לפנים.

הצ’אקרה הראשונה, צ’אקרת הבסיס, ממוקמת בין הרגליים וכיוון הזרימה שלה הוא למעלה ולמטה.
צ’אקרת הבסיס אחראית על תחומים שהם בעיקרם פיזיים וארציים בחיים שלנו, כמו הגוף הפיסי שלנו, כמו ענייני כסף,
וגם השייכות המשפחתית שלנו (הבסיס שלנו). היא מיוצגת בדרך כלל בצבע אדום, או אדום חום,
וחשוב לשמור עליה מאוזנת כדי לשמור על התחומים הבסיסיים והפיזיים בחיים שלנו מאוזנים.

הצ’אקרה השנייה, צ’אקרת המין – יצר ויצירה. היא ממוקמת כמה אצבעות מתחת לטבור.
צ’אקרת המין אחראית על המיניות שלנו ובאותה נשימה גם על הכוח היצירתי שלנו, ועל אנרגיית החיים.
(המיניות במיטבה היא כח יוצר חיים, וזו המהות של הצ’אקרה הזו).
היא מיוצגת בצבע כתום וכשהיא מאוזנת, נהיה במיטבנו מבחינת היצירתיות שלנו, ומבחינת תחושה של מלאות אנרגטית.

בתרבות המערבית שמקדשת מאד את השכל, שתי הצ’אקרות הללו פעמים רבות לא מאוזנות,
וחשוב מאד לשים לב לאיזון שלהן על מנת לחוות התפתחות מאוזנת.
נשים בפרט נוטות לזרימת אנרגיה חלשה בצ’אקרות האלה, בגלל מורשת ארוכה של דיכוי המיניות והקשר לגוף הפיזי.
ולפעמים כך קורה שנשים מתפתחות נפלא מבחינת רוחנית אבל מתקשות לתרגם את היכולות הללו לכסף ולנוחות פיזית.
איזון של הצ’אקרות האלה והיפתחות לכח החיים והיצירה שיש בהן, יכול לעשות נפלאות לכך.

הצ’אקרה השלישית, מקלעת השמש – אחראית על ה”אני”.
היא ממוקמת במרכז הבטן בין הטבור לסרעפת, ומיוצגת בצבע צהוב.
צ’אקרת מקלעת השמש אחראית על התחושה העצמית שלנו, על הזהות שלנו,
על היכולת שלנו להבחין בינינו לבין האחרים, ליצור גבולות בריאים בינינו לבין האחרים,
וליצור זהות עצמית בריאה וחופשית.
אנשים שנוטים להשפעה גדולה מאנשים אחרים, או שרגילים לרצות אחרים, חשוב שיעבדו על איזון של הצ’אקרה הזו,
וכך גם אנשים שלאורך זמן בנו גבולות מאד חזקים בינם לבין הסביבה ומתקשים לתת לאחרים להתקרב.
עם צ’אקרת מקלעת השמש מאוזנת, אנחנו מרגישים בטוחים בתוך מי שאנחנו
ולא צריכים גבולות מלאכותיים או ריצוי כדי להרגיש בטוחים.

הצ’אקרה הרביעית, צ’אקרת הלב, אחראית על העולם הרגשי שלנו.
היא ממוקמת באופן טבעי באיזור הלב, ומיוצגת בצבע ורוד או ירוק.
כשצ’אקרת הלב מאוזנת, נהיה מאוזנים רגשית, ומחוברים לעולם הרגש שלנו,
כך שגם נהיה קשובים לרגשות שלנו, ובמקביל נדע להכיל אותם, ולתת להם מקום,
אבל מבלי ליצור סערות רגשיות או תהומות רגשיים.
בנוסף להיות הצ’אקרה האחראית על הרגש, היא גם הצ’אקרה שנמצאת במרכז,
בין 3 הצ’אקרות התחתונות ל-3 העליונות ובכך איזון שלה,
מאפשר גם שמירה על איזון בין העולם החומרי יותר, לעולם הרוחני,
וחיבור שיש בו הזנה הדדית בין שניהם.

הצ’אקרה החמישית, צ’אקרת הגרון, אחראית על עולם הביטוי שלנו.
היא ממוקמת במרכז הגרון, ומיוצגת בצבע כחול.
כשהצ’אקרה הזו מאוזנת, אנחנו מבטאים את עצמנו בקלות בעולם,
לא רק מבחינת מילולית אלא מכל הבחינות.
גם ביכולת שלנו לבטא כעסים ורגשות, וגם ביכולת להביא לידי ביטוי את הכשרונות השונים שלנו.
היא מחוברת גם לצ’קראת המין, משום שהיא החלק שמבטא את היצירתיות שנוצרת בה.
אם יש קושי בצ’אקרת הגרון אבל יצירתיות גדולה בצ’אקרת המין, הרבה פעמים נחוש תסכול,
משום שהרעיונות שלנו אינם מבוטאים כלפי חוץ.
(גם כאן, בדרך כלל בגלל החוויה ההיסטורית של חוסר מקום ומרחב לביטוי,
נשים יחוו יותר קושי בעניין הזה, וחשוב לאפשר זרימה חופשית גם של תקשורת בין הצ’אקרות הללו,
וגם לוודא ששתיהן מאוזנות).

הערה חשובה לפני שאנחנו ממשיכים הלאה,
ברוב הציורים והתמונות שתמצאו של מערכת הצ’אקרות,
אנחנו רואים את הצ’אקרות מהצד הקדמי של הגוף.
אבל חשוב לזכור שהצאקרות הן מרכזי אנרגיה והן רלוונטיות גם לגב ולחלקים האחוריים.
בעיות של גב תחתון, הרבה פעמים יעידו על קושי בצ’אקרה המין או מקלעת השמש.
גב עליון הוא הייצוג האחורי של צ’אקרת הלב, וצ’אקרת הגרון גם מתייחסת לעורף ולאחורי הראש.
כך שחשוב לשים לב שאם יש בעיות כאלה, גם הן קשורות פעמים רבות לחוסר איזון של הצ’אקרות.

הצ’אקרה השישית, העין השלישית, אחראית על הראייה האינטואיטיבית שלנו,
היא ממוקמת בערך בין הגבות, ומיוצגת בצבע סגול.
כשהצ’אקרה הזו מאוזנת אנחנו מחוברים ליכולות הגבוהות שלנו.
יכולת של דמיון עמוק, יכולת של ראייה וחישה אינטואטיביים גבוהים מאד.
היא מאפשרת לנו חיבור להדרכה הפנימית שלנו, ולהדרכה חיצונית.
וסוללת את הדרך לחיבור לאנרגיית הבריאה הצלולה ביותר.
ככל שהצ’אקרה הזו תהיה יותר מאוזנת וזורמת, היכולת שלנו לנוע בעולם בתחושה של ידיעה,
בתחושה של אמונה ובטחון בקול הפנימי שלנו, תהיה חזקה יותר.
נחווה הרבה יותר תחושה של השגחה והדרכה, ופחות חוויה של צמצום ומקריות.
במקרה הזה, נשים בדרך כלל נוטות להיות יותר מחוברות לידע הזה,
אבל הרבה פעמים באמת יתקשו לתת לו ביטוי בעולם, ואומץ להציג אותו,
אם צ’אקרת הבסיס או צ’אקרת הגרון לא מאוזנות.

הצ’אקרה השביעית והעליונה, צ’אקרת הכתר, מיוצגת בצבע לבן או לבן פנינה,
ממוקמת בקודקוד הראש, והזרימה שלה פונה כלפי מעלה.
צ’אקרת הכתר אחראית על הקשר שלנו עם האינסוף עם הבריאה שכולה אהבה ללא תנאי.
היא מחברת אותנו למהות הגבוהה שבה אין גבולות, ואין נפרדות.
אנחנו יכולים להתחבר דרכה אל אותו מרחב אינסופי,
וגם לקבל דרכה אנרגיה של אהבה וריפוי לתוכנו.
כשהצ’אקרה הזו מאוזנת נרגיש באופן ברור אהובים ללא תנאי,
ונדע שעומדות לרשותנו אינסוף של אנרגיה ואינסוף של אפשרויות.

את הצ’אקרה הזו חשוב מאד לאזן יחד עם איזון של צ’אקרת הבסיס,
כדי שהחיבור לאינסוף האלוהי, יתמשש כאן במרחב הפיזי,
שתי האנרגיות, האלוהית והארצית צריכות לזרום באופן חופשי ומאוזן בגוף שלנו,
וכך רעיונות ארציים יקבלו תמיכה מהבריאה, ואנרגיית הבריאה תהפוך למהות פיזית בעולם שלנו.
הרבה אנשים שחווים באופן עמוק את השפע האינסופי של הבריאה,
מתקשים ליצור שפע פיזי וכלכלי כאן, בגלל חוסר איזון של צ’אקרת הבסיס.

חשוב לזכור שאין צ’אקרה אחת חשובה מהשניה, אנחנו זקוקים לכל מרכזי האנרגיה שלנו מאוזנים,
על מנת שנוכל לחיות חיים מלאים ומוגשמים.

מהי שיטת תטא הילינג ?

כיצד היא עובדת ומה מקור השם שלה ?

ברעיון הבסיסי של תטא הילינג, אנחנו יוצרים ריפוי ושינוי אצלנו ואצל אחרים (באישורם כמובן)
על ידי התחברות לאנרגיית הבריאה, שהיא אנרגיה של אהבה ללא תנאי,
אנרגיה שמאפשרת לנו ליצור ריפוי במהירות.

מילולית, הילינג הוא ריפוי, ותטא הוא אחד מגלי המוח שלנו. 
בתטא הילינג, אנחנו יוצרים ריפוי רגשי, כאשר אנחנו נעזרים בגל התטא של המוח, ובאנרגיית הבריאה. 
ולמה דווקא בגל תטא ? 
למוח שלנו יש 4 מצבים:
מצב ביתא – שזה המצב הטבעי שבו אנחנו ערים, מדברים, הולכים וכו’, 
מצב אלפא – שזה מצב של מוח רגוע יותר, כמו במדיטציה. 
מצב דלתא – שזה מצב של שינה עמוקה. 
ומצב תטא – שזה המצב שבו אנחנו חולמים, 
ומה קורה בחלימה ?
תת המודע שלנו נהיה יותר נגיש, הדברים שנמצאים בתוכו צפים אל פני השטח,
ויותר קל לחוות אותם, ואם רוצים, ליצור בהם שינויים. 

בתטא הילינג אנחנו יוצרים גל תטא, תוך ערות מלאה,
וככה מרוויחים פעמיים,
תת מודע נגיש וגמיש,
ומודע ער, שיכול לעשות בחירות חדשות מאלה שעשה בעבר. 
וביחד  תטא הילינג = ריפוי בעזרת גל המוח תטא.

השהייה במצב תטא מאפשרת לנו לזהות במהירות דפוסים ואמונות שמעכבים אותנו,
המודע הער מאפשר לנו ליצור בחירות חדשות,
והחיבור לאנרגיית הבריאה, מאפשר לנו ליצור את הריפוי והשינוי במהירות. 

החיבור לאנרגיית הבריאה, ולמצב תטא,
נעשה בעזרת מדיטציה מודרכת,
שצירפתי לכם כאן,
באנגלית על ידי מייסדת השיטה, ויאנה סטיבל,
ובתרגום לעברית על ידי הנציג של בישראל נראיין ג’יוטי.

מוזמנים להתנסות בחוויה

מוזמנים להתנסות בחוויה

.

כמה מחשבות על בחירה חופשית, ייעוד ונתיב רוחני,
והסיבה שבגללה יש שינוי גדול בנושא הזה בתקופה שלנו.

בגדול, לפני שאנחנו באים אל עולמנו זה, אנחנו מחליטים בעצה אחת עם המדריכים הרוחניים שלנו, 
מה אנחנו רוצים לעשות בגלגול הזה, מי יהיו שותפינו שיעזרו לנו בכך, 
אילו שיעורים אנחנו מבקשים ללמוד, באיזו סביבה ובאיזה גוף . 
מבחינה זו, כאשר אנו באים, יש לנו כבר תחנות מוכנות בדרך, 
ראשית, מלבד מקרים ספציפיים, אנחנו נשארים במין שבחרנו, בצבע העור, גובה וכו’ .
מעבר לכך, יש לנו תחנות בדרך שבחרנו שאנחנו חייבים לעבור, 
כמו פגישה עם אדם מסוים שצריך ללמד אותנו שיעור מסוים, או מקרה כלשהו שנלמד ממנו. 

בין התחנות האלה יש לנו הרבה בחירה, ויש לנו גם בחירה רבה בשאלה כמה מהר נלמד את השיעור, 
לדוגמא כמה זמן נישאר בנישואים גרועים עד שנבין מה שהיינו צריכים ללמוד ונזוז הלאה. 
ויש לנו גם בחירה לא לזוז, אולי לא נלמד את השיעור בכל זאת, ומסיבה כלשהי זה יחכה לגלגול הבא. 
אפשר להביא אותנו לאותן סיטואציות שהסכמנו עליהן לפני שבאנו, 
אבל הלימוד והבחירה ללמוד את השיעור הם שלנו ולכן משכיחים מאיתנו את ההסכמות האלה עם לידתנו לכאן .

עכשיו .. כל זה היה נכון אלפי שנים, ונכון גם היום, רק שהיום (בערך מסוף שנות ה-60), 
נפתחו לדור שלנו עוד אפשרויות. כלומר, אנחנו יכולים לבחור להתעורר מוקדם יותר, 
ללמוד את השיעורים מהר יותר, לדוגמא , אם הייתי צריכה להיות במערכת זוגית מסוימת כדי ללמוד לסמוך על עצמי דווקא, 
אני יכולה להיכנס לטיפול תטא, או לשחזור גלגולים, או לתהליך שנלמד במסע הנשמות, 
לגלות מה השיעור עוד לפני שבכלל פגשתי את המיועד, להוריד לעצמי את הידע הזה, 
ולהמשיך בחיי, במצב הזה, אני עושה מעין בחירת על, כי אני משנה את אבן הדרך המקורית. 
לזה קוראים להתעלות מעל הקארמה

(מי שרוצה להרחיב מוזמן לקרוא את 12 רובדי הדנא, ספר 12 של קריון, 
או לחילופין את ספר 5 בהארי פוטר

יש לנו היום כלים , שמאפשרים לנו ללמוד שיעורים מהר יותר’ ולהגדיל את חופש הבחירה שלנו. 

ואז נשאלת עוד שאלה, 
אם סיימתי את השיעורים שלי מהר, ובעצם מיציתי את מה שהייתי אמורה לעשות בגלגול הזה .. מה קורה אז ? 

אני מאמינה מניסיון שלי, שגם פה יש לנו בחירה,
יש מי שיגיד שבעתי מהעולם הזה, וימצא לו סיבה טובה או טראגית, 
(תלוי בשיעור של בני המשפחה שלו) לעבור מן העולם ולהמתין לגלגול הבא. 

ויש מי שיגיד, עולים רמה, מבקשים שיעורים של הגלגול הבא,
בוחרים להישאר כאן ולגדול עוד, בוחרים להיות מטפלים, ומורים,
לקדם את הדורות הבאים של הבוחרים החופשיים.

בשני המקרים, גם אם אנחנו הולכים בדרך שהתווינו ביחד עם המדריכים שלנו, 
וגם אם אנחנו עושים דילוגים חופשיים מעל הקארמה, 
המפתח נשאר מפתח של הקשבה לשביל הקשבה לבורא והקשבה להדרכה שלנו. 

כי בכל מקרה השביל יותר חכם, ואם סיימנו את שיעורי הגלגול הזה, 
מה שנחשף בפנינו זה פשוט החלק הבא של השביל.

זוהי הדהארמה, שבניגוד לקארמה שמשתנה מגלגול לגלגול, היא לא משתנה, 
הייעוד הבסיסי המקורי שממנו נוצקה הנשמה שלנו,
שבו תישאר גם כאשר תסיים את כל הגלגולים, הוא לא משתנה, וזה השביל האמיתי, העליון שממנו נגזרים כל האחרים.

אנשים שמכירים אותי מתחום מערכות המידע תמיד שואלים אותי:
“את ? תקשור ? טיפולים רגשיים ? קלפים ? גלגולי נשמות ? “

אנשים שפגשו אותי בסדנאות, קורסים וטיפולים תמיד שואלים :
“את ? מערכות מידע ? מחשבים, ארגוני ענק כמו ביטוח ובנקים ? “

בניסוחים שונים, עניתי על השאלות הללו את אותה התשובה במהלך השנים, אני לא רואה שום סתירה בין הדברים,
גלגול נשמות ריאלי עבורי בדיוק כמו החומר שממנו עשוי המחשב,
והקשר בין מחשבים לאנשים הוא יותר רגשי ורוחני ממה שנדמה לנו לפעמים.

וככל שהעמקתי את העניין שלי בתחום הטיפולי, גם כשבחיי העבודה שלי התרחקתי קצת ממערכות המידע,
עדיין נשארתי גם וגם, כשאני מטפלת אני יודעת ששני הצדדים אצל המטופל שלי זקוקים להתייחסות, הרוחני והפרקטי, הנפשי והמעשי.

לדוגמא, כשמטופלת שלי מתמודדת עם הרגל של איחורים בלתי פוסקים לכל מקום ובלגן בלוח הזמנים שלה,
שאותם היא רוצה לשנות, אני יודעת שקרוב לוודאי שגם חשבון הבנק שלה בבלגן.
אלה הדברים המעשיים, מה שאולי רואים אנשים שקרובים אליה, ומבקשים ממנה “פשוט שימי לב לשעון, תצאי רבע שעה קודם .. “

אבל החלק המטפל שבי רואה גם את הפחד שסביר להניח שמסתתר שם,
היא הרי לא קמה בוקר אחד וקיבלה החלטה שהיא תאחר לכל מקום, יש משהו בתוכה שדוחה את ההגעה,
פוחד להתמודד עם משהו, אולי פוחד להתמודד עם האנשים במקום שאליו היא עתידה להגיע,
פוחד מהתמודדות עם הדרישות של העבודה, או של העולם החיצוני בכלל,
פוחד מהלא צפוי שמחכה בחוץ, מדברים שאין לה שליטה עליהם .

ואולי המשהו הזה דווקא פוחד לעזוב משהו מאחור, אולי טראומה מהעבר, אולי הרגל מהבית ,
אולי פחד נשמתי של מישהי שאיבדה באחת מתקופות החיים הקודמות שלה בית,
ולא היה לה לאן לחזור ולכן עכשיו פוחדת לעזוב אותו, אלא ברגע האחרון, רק כשהיא ממש חייבת .

ולכן ברמה המעשית , היא יודעת שהיא צריכה לצאת רבע שעה לפני הזמן, אבל אם לא נרפא את הפחד,
היא לא תצליח ליישם את זה (ויותר מכך, גם תרגיש אשמה וכישלון על שאינה מסוגלת, כי הרי זה כל כך פשוט לכאורה) .

אבל ברמה אחרת, אם רק נרפא את הטראומה, אבל לא אתן לה כלים פרקטיים לניהול זמן,
נדבר על ניהול יומן, ועל ניהול תקציב, גם אז סביר להניח שהיא לא תגיע למלוא הפוטנציאל שלה.

הצמיחה שלנו היא במיטבה שאנחנו גם וגם, הפרקטי והרגשי עובדים הכי טוב כשהם תומכים זה בזה.

מערכת המידע המסועפת שהיא התת מודע שלנו, זקוקה למשלוחים גדולים של קסם ואהבה מהבריאה שלנו,
כדי לשחרר קבצים ישנים ומיותרים, ולקבל תוכנות חדשות ומיטיבות ..

ובמישור השלישי שלנו, אפילו הארי פוטר צריך ללמוד בבית ספר לקוסמים, כדי לממש את הייעוד שלו.